סיפור הלידה של עידן

ההיריון עם עידן החל לא פשוט, יצאו לי שלפוחיות ענקיות, כמו אבעבועות רוח, על כל הפנים והצוואר
היה פחד שזה cmv או חיידק אלים אחר, אך בדיקות דם לא העלו כלום ואני ידעתי בתוכי שהכל בסדר ושאני ממשיכה בהיריון הזה.
הזמן חלף וההיריון היה מדהים, הרגשתי מצוין ועבדתי כרגיל. הייתי מאושרת וציפיתי בקוצר רוח לפגוש את הקסם הזה שגדל לי בבטן.
הגעתי לשבוע 35, ערכתי מסיבת יום הולדת לבעלי בשישי בערב, היה נהדר.
קמנו בבוקר ונסענו לחמותי, לפתע ביקשתי ללכת למיון יולדות. "קרה משהו?" אוהד שואל. "לא" אני עונה "הכל בסדר, אבל אני רוצה לבית חולים" טוב, לא התווכח איתי ולקח אותי.
מגיעה לאסף הרופא, בודקים מוניטור- הכל תקין, שתן- תקין, לחץ דם- תקין, בדיקת כמות מי שפיר- אשפוז מידי! כמעט אין מים!!!!
אני בהלם- מה קורה כאן? מאשפזים אותי במשך שלושה ימים ועוקבים אחרי מי השפיר, ללא שינוי.
מבקשים ממני לערוך בדיקות גנטיות כי אולי משהו לא בסדר עם העובר- "עכשיו? בדיקות גנטיות? אני בשבוע 35+5 מה זה השטויות האלה? גם אם משהו לא בסדר מה שה משנה? אני הרי לא אוותר על העובר הזה!
מתקשרת בבכי לרופא המטפל שלי, שהיה מנהל מחלקת הריון בסיכון באיכילוב ומשתפת אותו, הוא מרגיע אותי: "השלייה שלך הזקינה מוקדם, הכל בסדר תגיעי לכאן ונטפל בך"
חותמת על ויתור אישפוז ונוסעת לאיכילוב, מגיעה לבית החולים ומקבלת את הלם חיי: חיידק תקף את מחלקת יולדות של תל השומר והעבירו את כולן לאיכילוב!!!! בלאגן אטומי, נשים כורעות ללדת במסדרון, סיוט!
לאחר שבכיתי בהיסטריה, דיברתי עם הרופא שלי והעלו אותי למחלקת היריון בסיכון, הסבירו לי שאם עד הבוקר לא יהיה שיפור יעשו לי "השראת לידה"- יתערבו כדי ליצר צירים על מנת שהילד לא יפגע.
הלכתי לישון ובשעה שש בבוקר העירו אותי "תתקשרי לבעלך את נכנסת לחדר לידה"- אמאאאאאא!
התרגשות מטורפת, לידה ראשונה, בלבול, הכל יחד. מתקשרת לאוהד שמתייצב תוך חצי שעה...
נכנסת לחדר הלידה ב 9.12.08 יום ג, מתחילים את התהליך: ניסיון 1: בלון- 6 שעות של שכיבה
ללא תנועה על מנת לרכך את צוואר הרחם- לאחר 6 שעות פתיחה של.........1.5!
טוב ניסיון 2: פיטוצין פעם ראשונה- כיף, כיף, כיף! כל 5 דקות ציר מאולץ כאבי תופת! אחרי כמה שעות פתיחה של.............2.5- הילד לא זז!  למזלי המוניטור תקין אז ממשיכים הלאה.
ניסיון 3 מנת פיטוצין שניה: כל 3 דקות ציר, הצוואר סגור, לא עובד, אמרתי לאוהד "אם אני לא יוצאת חיה תמצא לילד אמא טובה" הייתי כבר אאוט לגמרי.
ניסיון רביעי מנת פיטוצין שלישית- לאחר שעות של המתנה פתיחה של......3.5!
הרופא נכנס, מנתק את הפיטוצין ואומר: " חזרי לחדר נמשיך מחר, לא מתפתחים לך צירים טבעיים אין מה לעשות" מהההההההה נראה לך?!, אני 17.5 שעות, עם ציר כל כמה דקות ובלי אפידורל, אני יוצאת מפה רק עם ילד בידיים!!!!!
ביקשתי מבעלי שיקרא לרופאה, אשה, לא רוצה גבר! ואוהד כמובן איתי לאורך כל הדרך מקשיב, מעודד, שואל ופשוט נמצא שם על מנת לחזק ולהקל.
הגיעה רופאה מקסימה, עשתה לי סטרץ', ביקשה שיתנו לי אפידורל- נכנס איגור המרדים, כשמו כך גודלו, ונתן לי אפידורל, הכל נראה טוב יותר באותו רגע, בקעו לי את מי השפיר ותוך  4 שעות (סה"כ 24 שעות בחדר הלידה) מפתיחה של 3.5 לפתיחה של 10, שעה של לחיצות בעזרת אוהד שלא מפסיק לשבח ולעודד אותי, לידה כמעט ללא תפרים, ביום ד' ב10.12.08 בשעה 5:20 בבוקר יצא הקסם הזה האוצר הזה שהפך אותנו להורים ואותי לאמא ולמאושרת באדם.  גורם לי אושר בכל רגע שהוא כאן עד היום. ועל כן שמו – עידן, כשהוא הגיע ללא ספק חיינו השתנו והשתפרו והחל עידן חדש עבורנו.